דברים אלה נכתבו על מנת להתפרסם בפסח, ועל כן הקונוטציה של עבדות וחירות.
מפה לשם זה התעכב.
שמחה כעת להביא את הנושא החשוב הזה למודעות ודיון.
מעבדות לחירות בזוגיות
רגע לפני פסח, לפני חופשות זוגיות ומשפחתיות אני נזכרת ברונית (שם בדוי) שהגיעה לטיפול עקב משבר בזוגיות.
רונית הייתה מספרת בפגישה שבכל נסיעה לחופשה, הם רבו בסוף. בנסיעות שלהם, בכל פעם שרונית רצתה לעצור לקנות קפה וקרואסון להתפנק, לטעום מטעמי המקום, הוא היה מעקם פרצוף אומר לה ״למה? הרגע אכלנו בוקר במלון?״ או ״בואי נשתה קפה בבית מלון וניקח סנדוויצ’ים לדרך ואז לא נצטרך לקנות בחוץ״. אז היא וויתרה על הקפה. העדיפה לא להעכיר את האווירה. כשהם התיישבו במסעדה, היה מעיר על הכמות שהזמינה. בפעם הבאה היא כבר חשבה פעמיים לפני שהזמינה משהו ולפני שביקשה שיעצרו לקנות קרואסון או לעצור לקנות גלידה. לאט לאט החלה להזדחל בתוכה המחשבה שאולי היא באמת מפונקת מידי, מבזבזת מידי, אוכלת יותר מידי.
ככה נראה אובדן חופש בזוגיות. עבדות בקשר, לא רק זוגיות, זה בעיני, כשאנחנו נותנים את השלט למישהו אחר על הרגשות שלנו, המחשבות שלנו ועל ההתנהגות שלנו.
השפעה על העולם הרגשי:
ישנה תלות רגשית בפרטנר שלנו אם מצב הרוח שלנו, הערך העצמי שלנו או האושר שלנו תלויים במעשיו והתנהגותו – האם התקשר אליי או לא, הגיב מהר להודעה ממני או התמהמה, האם היה חסר סבלנות ומרוחק או דווקא מרוצה ממני. האם הוא הולך איתי או לא הולך איתי למפגש המשפחתי. בקיצור, כשבן הזוג בטוב, אני בטוב, כשהוא ברע, אני ברע. כשהוא שוקע, גם אני שוקעת.
השפעה על דפוסי התנהגות:
אני משנה את דפוסי ההתנהגות שלי בהתאם לרצונות (גלויים או סמויים) של הפרטנר ולאו דווקא מרצוני או בחירתי החופשית. לדוגמה, הוא לא אוהב לצאת לבלות, אז גם אני מפסיקה לצאת. הוא לא אוהב לארח, אז גם אני עם הזמן מפסיקה לארח ולהזמין חברים ומשפחה אלינו. כמובן שבזוגיות יש להתחשב בצורך של השני, וההתנהגות של הפרטנר משפיעה עלינו ולהיפך, אך עליי לבדוק ולשאול את עצמי - עד כמה אני מגבילה את עצמי או משנה את ההתנהגות שלי בעקבות זאת.
השפעה על דפוסי חשיבה:
אני משנה את דפוס חשיבה שלי בגלל מה שבן הזוג אומר לי. לדוגמה, אם הוא אומר לי שאני לא אמא טובה, אז אני מתחילה לחשוב שאני באמת אמא לא טובה. אם הוא אומר לי שאני עצלנית או מפונקת, אני מתחילה לחשוב שאולי אני באמת כזו, למרות שלא תפסתי את עצמי כך לפני כן. בעצם, אני נותנת למישהו חיצוני להגדיר האם אני אמא לא טובה או לא.
איך לשמור על הכיוון ועל החופש שלנו בתוך זוגיות?
עצמאות מחשבתית ורגשית בתוך מערכת זוגית, מהווה אתגר. הפנטזיה הזוגית היא הרבה פעמים פנטזיה של חיבור וסנכרון מושלם, של שותפות כזו שתפתור ותעלים לגמרי את הבדידות, ולכן קשה לנו לשמור על ערך הנפרדות. עם זאת, לאורך זמן, ככל שאנחנו יותר תלויים בפרטנר או שהוא בנו, יהיה פחות מרחב לנשימה בתוך הקשר, פחות חופש, ויותר טינה.
מה יכול לעזור?
1. מודעות: להבחין בשלושת הסוגים של השפעה חיצונית – רגשית, מחשבתית והתנהגותית, ולשמור על תשומת לב רבה עליהם. עד כמה אנחנו נותנים למישהו חיצוני כח להגדיר אותנו ולהשפיע על ההתנהגות, המחשבות והרגשות שלנו?
2. מיקוד שליטה פנימי: לעבוד על חיזוק ביטחון ועמוד שדרה פנימי ולתת לעצמנו גיבוי, שלא כל מילה או ביקורת חיצונית תערער את הערך העצמי שלנו. לדוגמה, היכולת להגיד לעצמי – אני אמא טובה.
3. לבסוף, הדבר שהכי עזר לי לצאת מעבדות לחירות בזוגיות היא שינוי דפוסי התנהגות – כמו להמשיך לכתוב גם אם מישהו אמר לי שהכתיבה שלי לא טובה. במקרה של רונית זה יהיה לקנות גלידה כשהיא רוצה, גם אם הוא מרים גבה על כך או לארח כי זה חשוב לה, גם אם הוא יתמרמר עליה קצת.
