קצת עליי.

 

רציתי הרמוניה. בכל מחיר. עד שהמחיר היה גבוה מידי.

כשהמציאות התגלתה כדיסהרמונית, כאוטית, ובלתי צפויה, נשברתי.

המליצו לי לצחוק. לצחוק על הכל, על העולם, על עצמי, כי זה הדבר היחיד שיכול לגשר על הפער בין הרצוי למצוי. הבעיה - אין לי חוש הומור מפותח במיוחד.

לא הייתה לי ברירה. התחלתי לאהוב את הכאוס, את הסדקים, את הקונפליקטים, המורכבות, המרווח שבין הניגודים. את החור בלבנה.

תכל'ס, הרבה יותר מעניין.

למה זוגיות?

קודם כל, יש לי נטייה טבעית לעסוק בחיי הנפש, ומהזוגי אפשר ללמוד הרבה על האישי. אני גם אינדיבידואליסטית וגם מאוד זוגית והמתח הזה מאתגר אבל גם מאזן. היו לי הכי הרבה חסמים בתחום הזוגיות ופרידה לאחר 7 שנות נישואים בניו יורק הציתה אצלי חקירת רוחב, אורך ועומק על איך לעזעזל עושים את זה? מאז אני חוקרת ולומדת על יחסים, ונישואים וגירושים.

יצרתי את הבלוג הזה כדי לשתף במחשבות ותובנות מהחקירה הזו בתקווה שאוכל לסייע במקצת למי שאבוד בחידה הזו של זוגיות. 

​

נשואה לאודי, מגדלים ביחד 3 בנות חמודות, מתגוררת בצורן שבשרון. מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית. מטפלת במגוון קשיים ואתגרים ביחסים. בנוסף, נסיון בליווי תהליכי פרידה וגירושים. 

בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית (MSW) מאוניברסיטת חיפה, התמחות במשפחה. מטפלת בתחנה לטיפול זוגי-משפחתי בנתניה, מקבלת פרטי ב"בית פלפלת" באבן יהודה ובקליניקה בצורן. מנחה קבוצות ומעבירה הרצאות וסדנאות בנושא קונפליקטים וזוגיות לקהלים שונים - בני נוער, זוגות, מבוגרים, ועד לבני הדור השלישי. 
בעברי, התמחיתי ב"מרכז הורים ילדים" בנתניה וב"נתיבים להורות" במועצה אזורית חוף השרון. השלמתי תואר שני ביישוב סכסוכים, מחקר תיזה על היבטים פסיכולוגים בסכסוכים, תואר ראשון בפסיכולוגיה אירגונית מניו יורק, ולימודי גישור. 

עמית.